מה הקשר בין זיכרון של מנגינה ליכולת לרקוד, למה צריך לצפות בקליפ כדי להתרגש מהפסקול, ואיך צלילים קצובים עוזרים לחולי פרקינסון? בכנס שייערך השבוע באוניברסיטה העברית יציגו מומחי רפואה, מוזיקה וחקר המוח מחקרים חדשים בתחום
מוריה בן ברק | 15/9/2008 16:32 NRG המדע הרפואי כבר יודע מזה זמן רב שמוזיקה לא מסתכמת באוזניים בלבד. היא מערבת אזורים נרחבים בהרבה מאלה שאחראים על השמיעה במוח, וההנחה המחקרית כיום היא שיש לה תפקיד רחב בהישרדות שלנו וביכולת לחיות האחד עם השני. נכון לעכשיו, מרחב התעלומה הוא עצום, והחוקרים מנסים לאט לאט לחשוף פרטים חדשים של ידע, שיספקו תמונה קוהרנטית. "כולם יודעים שהביטויים של התגובה למוזיקה יכולים לכלול שינוי בדופק, תחושת מחנק, צמרמורת, התרוממות רוח או בכי, אבל עדיין אין לנו תמונה ברורה לגבי האופן שבו המערכות הגופניות, כמו הנשימה, הדופק, או ההורמונים, מושפעות ממנה", מסבירה ד"ר רוני גרנות, מרצה בחוג למוסוקולוגיה באוניברסיטה העברית בי-ם.גם הניסיון לתאר איך המוזיקה משפיעה על המוח הוא מאתגר. מלבד השמע, היא מפעילה גם אזורים קוגניטיביים של עיבוד מידע מוטורי, רגשי ולשוני, ומשפיעה גם על מערכות קדומות יותר – המערכות הרגשיות". תהיות אלה יעסיקו את משתתפי הכנס שיתקיים ביום חמישי (18.9) באוניברסיטה העברית, תחת הכותרת "מערכות מורכבות". במושב המיוחד יציגו מוזיקאים, מטפלים במוזיקה, אנשי רפואה וחוקרי פיזיקה, שורה של מחקרים חדשים שמהווים אקורד פתיחה לניסיון החדשני ליצור שיתוף פעולה בין-תחומי בסדר גודל כזה. את הכנס ארגן פרופ' סורין סולומון, מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית. "הרעיון בכנס הוא לקשור בין התופעה המורכבת מוזיקה לבין התופעה המורכבת גוף ומוח אנושי. באמצעות תיאוריית המורכבות אנחנו חותרים להבין את מכלול ההשפעות שיש למוזיקה על מוחנו וגופנו", מסבירה ד"ר גרנות.
"
המחקר שערכה ד"ר גרנות בשיתוף עם פרופ' ריצ'רד אבשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה עברית, התמקד בניסיון לזהות את הגן או הגנים שמשפיעים על זיכרון מוזיקלי. 80 המשתתפים במחקר נתבקשו להאזין לקטעים מוזיקליים קצרים ולענות על השאלה : האם הקטע השני היה זהה או שונה מהראשון? תוצאות המחקר העלו כי אנשים שמצליחים במבחן המוזיקלי (כלומר, ההפך הגמור מזייפנים) נבדלים מאנשים שמצליחים בו פחות, בגן המשפיע על כמות הנוירוהורמון ווסופרסין (קרוב משפחה של הורמון האוקסטיטוצין)
במוח. באופן מעניין אותו גן נמצא גם מאפיין קבוצה של רקדנים. היקפו של המחקר מאפשר לחוקרים בשלב זה רק להעלות השערות על תפקידו של הגן בזיכרון המוזיקלי – השערות שנבדקות בימים אלה במחקר המשך. לדברי ד"ר גרנות, החלק המלהיב בממצאים הוא העובדה שהגן הזה אחראי בבעלי חיים ובבני אדם על תפקודים חברתיים כגון היקשרות ונאמנות לבני זוג – דבר המחזק את ההנחה שמוזיקה היא בבסיסה, כמו שפה, צורה של תקשורת.
בקצב הפרקינסון מחקר נוסף בעל היבטים יישומיים נערך על ידי פרופ' ג'ף האוסדורף, מנהל המעבדה לחקר ההליכה ונוירודינמיקה בבית החולים איכילוב, והשתתפה בו קבוצה של חולי פרקינסון. חולים אלה מתאפיינים בהליכה בקצב איטי, עם שונות גדולה בגודל הצעדים. שונות זו נמצאה במתאם גבוה עם סכנת נפילה. תוצאות המחקר העלו שאם משמיעים לחולים פעימות קבועות בעזרת מטרונום, ההליכה שלהם הופכת לאוטומטית יותר והשונות בצעדים קטנה. מעבר לכך, האפקט של הצלילים נמשך גם לאחר השמעתם. החוקרים מקווים שהממצאים עשויים לסייע בטיפול בקשיי ההליכה של חולי פרקינסון.
הרגש צף בעיניים ד"ר תלמה הנדלר, מנהלת המרכז לחקר תפקודי המוח בבית החולים איכילוב, ביצעה השוואה לתגובה המוחית למוזיקה ולדימויים ויזואליים. היא הקרינה בפני משתתפי המחקר קליפים קצרים של וידאו שהיו נייטרליים מבחינה רגשית אך עשירים במידע קונקרטי, כמו מכונית נוסעת על רקע נוף. בשלב השני היא הוסיפה במקביל קטע מוזיקלי בעל גוון רגשי – חיובי, שלילי או נייטרלי. ממצאי המחקר העלו כי רק כאשר המוזיקה היתה בעלת מטען רגשי והמשתתפים צפו בסרטון הווידאו, במוחם של המשתתפים התעורר האזור הקשור לעיבוד רגשי (במיוחד כאשר המוזיקה היתה שלילית). כאשר רק המוזיקה הושמעה, האזור הזה לא היה פעיל. המשמעות: לא מספיקה מוזיקה לבדה כדי להפעיל את אזורי הרגש במוח, האפקט מתקבל מהשילוב בין תמונות לצלילים. ד"ר הנדלר משערת כי הקשר בין העיבוד הרגשי והקוגניטיבי הוא דו-סטרי, כך שתהליכים קוגניטיביים מושפעים מהמידע הרגשי ולהפך.
ביחד אל הטראנס "למרות החשיבות הרבה במחקרים הללו, יהיה זה שגוי להתעלם מן ההיבטים הנוספים והמשפיעים ביותר של הפעילות המוזיקלית: כוחה הרגשי והחברתי", מדגישה ד"ר גרנות. "מוזיקה, יותר מכל פעילות אחרת מאפשרת ליכוד של הקבוצה: בשירי עבודה, במארשים צבאיים, בקונצרטי רוק וגם בכל ריקוד - מהריקודים השבטיים העתיקים ועד למסיבות טראנס. מוזיקה היא גם אמצעי פשוט, נייד ובריא לאיזון מצב הרוח והעוררות ואמנות שמאפשרת לכל אחד לתת ביטוי ליצירתיות שלו, ללא גבולות קשיחים של נכון, ראוי, והולם. "מצב המחקר כיום לא מאפשר לנו להגדיר מה בדיוק עושה לנו המוזיקה גם בתחומים האלה. יש כאלה שחושבים שטוב שכך, אבל ברור שבשנים הקרובות יהיו לנו תובנות נוספות – במיוחד אם נצליח במשימה של גיוס חוקרים מתחומים שונים לטובת המחקר".